שיר מספר שמונה
נה נה ני דיגידם דיגידם,
נה נה ני דיגידם דיגידם,
נה נה ני ני ני דיגידם דיגידם.
יונתי, תמתי, חמדתי,
יפתי, כלתי, נשמתי,
את שלי לילי ואני רק שלך.
חבצלת השרון שלי, שושנה בין החוחים,
בין חוחים, בין חוחים.
רקתך כפלח הרימון בעד לצמתך,
בואי נלך.
יונתי, תמתי, חמדתי,
יפתי, כלתי, נשמתי,
את שלי לילי ואני רק שלך.
לשדות נצא תמה שלי, נלינה בכרמים,
ענבים בכרמים,
כי הנה הסתיו חלף עבר, פיתח גם הסמדר,
בואי כבר.
יונתי, תמתי, חמדתי,
יפתי, כלתי, נשמתי,
את שלי לילי ואני רק שלך.
|
|
|
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
,
. . .
|
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
:·
|
|
|
:·
|
|
|
:·
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
|
:·
|
|
|
