צו קריאה
אריק לביא
לחן: יוחנן זראי
בעוד שעה אחזור, בעוד שעה.
כשאצלצל - פתחי לי את הדלת,
קראו לי פתאום , כרגיל,
אמרו: רק לשעה , רק לשעה.
והם ודאי יודעים מה שאומרים.
באמת רק לשעה,
לאן - איני יודע.
הרי ידעת: תמיד אפשר לקרוא,
לא להספיק לרכוס את המעיל,
ללכת, ללכת, ללכת, ללכת.

בעוד שעה אחזור, בעוד שעה,
חידלי הבט בי בעיניים אלה,
הרי אני הולך רק לשעה,
כך בפרוש אמרו לי,
כן, שהספר ישאר פתוח, שישאר.

בעוד שעה אחזור, בעוד שעה,
כשאצלצל פתחי לי את הדלת.
נו די כבר, די
כן, כן, לקחתי סוודר ומעיל,
אני מוגן היטב מפני הרוח.

בעוד שעה אחזור, בעוד שעה,
אם אצלצל - פתחי לי את הדלת.